האמירה שמטפל לא צריך להשאיר את המטופל רק בתחןם הויסות,מעוררת בי את השאלה הקיומית שלי כמטפלת:מעבר להבנת הסיטואציה,כיצד גם עוזרים.
כל התשובות,כאלה ואחרות,טרם השביעו אותי.
האם הזמן ושנות הנסיון נותנים מענה?
נועה
ראשית, על עף העומס הניכר בשיעור האחרון, אני בהחלט מרגישה את האינטגרציה . נעים לדעת שאני זוכרת מונחים ויישומים מן השנה הראשונה ומרגיע להיווכח שיש חזרה על החומר, כך שבעיניי הקורס עושה סגירה על אלמנטים חשובים. אני מצטרפת לאתי עם תהיות בסיסיות לגבי העזרה בפועל וכן מעלה שאלה המרידה אותי בעקבות המפגש- איך אדע לאיזה סוג של מטופלים וליווי אני מתאימה מבחינת רמת המובחנות והלב בו נמצאים המטופלים (בהמשך לתובנה שלא כל מטפל מתאים לכל רמה של ליווי -/ טיול,
שיעורי האינטגרציה, על כל המורכבות שלהם, פותחים לי את הראש להביט לגמרי אחרת על הרבה מוסכמות של העולם הטיפולי. והשאלה המתעוררת בי כרגע- היא האם לא חבל להשאיר ?
?שיעור כגון זה לסוף הלימודים הללו, לאחר שכבר הפנמנו שיטות חשיבה
יכול היה להיות ערך מוסף בהבנת ההסתכלות הרב צדדית על סימפטומים, למשל, לפני הטיפול
, במשפחות -אותו ערכנו במסגרת הפרקטיקום. ולהתנסות בדרך הסתכלות קצת אחרת שגם לוקח זמן להפנים אותה.
האמירה שמטפל לא צריך להשאיר את המטופל רק בתחןם הויסות,מעוררת בי את השאלה הקיומית שלי כמטפלת:מעבר להבנת הסיטואציה,כיצד גם עוזרים.
כל התשובות,כאלה ואחרות,טרם השביעו אותי.
האם הזמן ושנות הנסיון נותנים מענה?
נועה
סרט בו מתקיים ראיון עם ד”ר ריקרדו שטיינבום, מתראיין נגד תופעת הרטאלין.
סרט באורך של 45 דקות, מומלץ
ניר
ראשית, על עף העומס הניכר בשיעור האחרון, אני בהחלט מרגישה את האינטגרציה . נעים לדעת שאני זוכרת מונחים ויישומים מן השנה הראשונה ומרגיע להיווכח שיש חזרה על החומר, כך שבעיניי הקורס עושה סגירה על אלמנטים חשובים. אני מצטרפת לאתי עם תהיות בסיסיות לגבי העזרה בפועל וכן מעלה שאלה המרידה אותי בעקבות המפגש- איך אדע לאיזה סוג של מטופלים וליווי אני מתאימה מבחינת רמת המובחנות והלב בו נמצאים המטופלים (בהמשך לתובנה שלא כל מטפל מתאים לכל רמה של ליווי -/ טיול,
אופס, טעות- כמובן שצ”ל על אף…
http://www.emotional-training.com/Hans_he.html
היי
מצאתי אתר נחמד בו סרוקים ספרים שיכולים להיות רלואנטים, בין היתר הנס הקטן של פרויד
לחצו על הקישור
ניר
תודה, ניר
שיעורי האינטגרציה, על כל המורכבות שלהם, פותחים לי את הראש להביט לגמרי אחרת על הרבה מוסכמות של העולם הטיפולי. והשאלה המתעוררת בי כרגע- היא האם לא חבל להשאיר ?
?שיעור כגון זה לסוף הלימודים הללו, לאחר שכבר הפנמנו שיטות חשיבה
יכול היה להיות ערך מוסף בהבנת ההסתכלות הרב צדדית על סימפטומים, למשל, לפני הטיפול
, במשפחות -אותו ערכנו במסגרת הפרקטיקום. ולהתנסות בדרך הסתכלות קצת אחרת שגם לוקח זמן להפנים אותה.