Medical Cannabis

“תנו להם לעשן עוגה”- קנאביס על פרשת הדרכים בישראל
אהרון פלשמן
4.12.2016
אקטיביסטים ישראליים רבים בתחום הקנאביס ראו את ההתפתחות של הקנאביס הרפואי כצעד ראשון ללגליזציה. בכל הנוגע לדעת הציבור, הם כנראה צדקו. הציבור נוטה לתת אמון בשימוש רפואי, ובשנים האחרונות הציבור התרגל לרעיון שתוך כדי שאנשים משתמשים בקנאביס כבתרופה, לא נראה שהוא גורם לנזק כלשהו באופן כללי. זה תרם להחלשת הדמוניזציה של הקנאביס שנוצרה ע”י “המלחמה בסמים”, שכעת אמינותה כבר פגועה ברובה.
אבל “הזמנים משתנים”. עם ההודעות האחרונות של חברת התרופות הישראלית הרב-לאומית, טבע, על כניסתה לשוק הקנאביס הענק, נראה שזה עלול להיות הזמן לשנות הילוך, מהמאמץ לשנות את דעת הציבור (עשינו זאת) להתמודדות בביצה הפוליטית שנקראת מדינת ישראל. מה שאני מציע הוא שאסטרטגים למען לגליזציה ימצאו שהערימו עליהם, מידי המאסטר בעצמו, כאשר קנאביס רפואי יהיה נתון למניפולציות מצד המדינה, כדי למנוע לגליזציה.
תנו לי להכיר קודם לקורא הישראלי את ה-“יק”ר” (רשות הקנאביס הרפואי הישראלית). היחידה הזו מנוהלת תחת משרד הבריאות. היא נפתחה ונוהלה במקור כ”הצגה של איש אחד” ע”י פסיכיאטר. לאחרונה ישנו מנהל רפואי אשר הינו רופא משפחה על סף פרישה ומנכ”ל אשר קורא לעצמו רשמית בשם “מגיסטר” (זה אומר שיש לו תואר שני והוא צריך שתדעו זאת). היק”ר עושה הרבה רעש, בעיקר בחו”ל, אשר לשם נוסעים שני המנהלים לרוב, כדי לספר לאחרים כיצד לנהל יחידות קנאביס רפואי. באותו זמן בחזרה בבית, שני הסוכנים הללו הם הנושא שורה בלתי נפסקת של תלונות ע”י “המטופלים” שלהם.
כאשר אסביר איך המערכת הגאונית הזאת עובדת,לא יהיה קשה להבין את התלונות. מטופל צריך להיות מופנה ליק”ר ע”י מומחה. למעשה אין כמעט מומחים בקופות החולים שיעשו זאת, אז המטופל נאלץ לפנות באופן פרטי ולשלם את שכרו היקר של המומחה. לעיתים קופות החולים מספקות מעט החזר, רק אם המומחה הרלוונטי נמצא ברשימתה של קופת החולים של מומחים שאינם דרך קופת חולים. {עוד המצאה ישראלית שמזכירה את הסרט “הסנדק” אבל נעזוב את זה לבלוג אחר.} המומחה מתחבר לאינטרנט ומנסה לפענח הבקשה המקוונת הכל-כך מלאה בבאגים ובתפריטים לא מתאימים, עד שאני מכיר כמה מומחים שלא יתקרבו אילה כלל ועיקר. וזו הגרסה החדשה והמשופרת. חלקם קראו לי וביליתי שעות להדריך אותם מתי לבחור את פריט התפריט השגוי ואז למחוק אותו ידנית.
למומחה אין שום שיקול דעת, הבקשה שלו צריכה להתאים ל”הנחיות” שנוצרו ע”י היק”ר בעזרת מומחים סודיים ביותר. ההנחיות האלה דורשות מהמטופל לכל הפחות כישלונות מספר עם תרופות קונבנציונלית, והם נאלצים לספק הוכחה כי הם קנו ושילמו עבור התרופות הללו, עם תופס “ניפוק תרופות” שכמעט אף רופא משפחה בישראל לא שמע עליה. הנה לדוגמה ההנחיות עבור [תסמונת דחק פוסט-טראומטית] PTSD, ה”אינדיקציה” הפסיכיאטרית היחידה המאושרת- זה אומר שאם אין לך PTSD, פסיכיאטר לא יכול להפנות אותך, אפילו אם אתה מטפל בעצמך ויודע שקנאביס עוזר ולא גורם נזק:
• אתה סובל מ-PTSD לפחות 3 שנים
• יש לך 30% נכות
• ניסית (ושילמת על) שתי תרופות
• ניסית שתי פסיכו-תרפיות
• אסור שסבלת מפסיכוזה או שיהיו לך קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם פסיכוזה
בוועידה הראשונה הבינלאומית הישראלית בנושא קנאביס רפואי לפני כמה חודשים, הצבעתי על הליקויים הבולטים לעין ב”הנחיות” הללו, אבל ההיגיון הפשוט אמור להספיק כאן. רק דוגמה אחת, צעיר יחיד מחו”ל אשר התנדב בצה”ל במהלך המלחמה האחרונה (צוק איתן). הוא ספג טראומה וביקש הפנייה. היה לו ניסיון עם קנאביס והוא ידע שהוא לא גורם נזק. למרות ניסיונותיי ובקשותיי, הוא לא היה יכול להתגבר על העובדה שהוא לא היה חולה מספיק זמן, לא נכה מספיק (עדיין) שלא נכשל עד כה בארבעה טיפולים.
בואו נגיד שעברנו את הטופס וההנחיות. הצעד הבא, הדפסת הטופס. לא בצחוק. הדפסת הטופס המקוון. חתום עליו, ותחתים את המטופל עליו. עכשיו פקסס אותו. לא בצחוק, פקסס אותו. למספר של פקס- הופך- לדואר. {לאחרונה הוספה כתובת דוא”ל “לשיפור”- ב-2016!} כעת על המטופל (או על הרופא אם המטופל לא יכול לשאת זאת) מוטל להתקשר למספר טלפון כדי לשאול פקיד ביק”ר אם במקרה הפקס האמור (שנמצא כעת במחשבי היק”ר פעמיים, פעם אחת מקוונת ופעם שנייה בפקס שהומר לדוא”ל) אכן התקבל. לא בצחוק. והתשובה נוטה להיות “צלצל שוב בעוד שבוע” או “אין לנו תיעוד” או “אל תצלצל”, למרות שהבקשה נמצאת במחשב. אני מקווה שהקורא מתחיל לחשוד כי כזה ניהול שגוי ברור, שהיה גורם לפחות לפיטוריו המהירים של מנהל אחד בכל עסק המחויב למטרתו המוצהרת, לא ייתכן שהוא לגמרי תמים. לעיתים קרובות מדי מדינת ישראל מסתירה את האג’נדה הסמויה שלה מאחורי “חוסר יכולת בירוקרטית”, שגורמת לאנשים לצחוק, למשוך בכתפיים והכי חשוב, לקבל את הבלתי מתקבל. אני עצמי כעת מתאושש מתגובה מחלישה כזו, והבלוג הזה הוא חלק מהחלמתי.
אם מדברים על הבלתי ניתן לקבלה, אני אשלים את תיאורי, על האלמנטים שאני באופן אישי הייתי עד להם. שום דבר מזה אינו פנטזיה. אחרי שיחות ופקסוס מחדש אי אלו פעמים- השיא האישי שלי עומד על 4 פקסוסים מחדש אבל ללקוחותיי היו יותר- היק”ר מאשר קבלת הפקס. בעוד כמה שבועות, עד שישה, המטופל ורופאו יקבלו תשובה במכתב שהבקשה נדחתה. המכתב הזה, כמו כל התקשורת בעלת הדחיפות הרפואית עם היק”ר, מודפס ונשלח בדואר “רגיל”. אני לא מתלוצץ. יש להם את הדוא”ל של כל הצדדים בלפחות שלושה מקומות במחשבים שלהם, אבל קבלו- דואר רגיל. אז, הרופא מוריד מהאינטרנט טופס ערעור, מדפיס אותו, כותב בכתב (אני לא צוחק, אין ערעורים דיגיטליים) ו-ניחשתם- מפקסס את הערעור ואז מחכה לאישור כאמור לעיל עד שסופסוף הערעור נשקל. הערעורים היו בעבר מהירים באופן סביר, אז המנהלים “תיקנו” את זה והצהירו כי ה”פאנל” (מצטער, אין מידע לגביו, סודי ביותר) יותר מדי אני לא יודע מה מכדי להתכנס יותר בתכיפות מפעם ברבעון. רבעון? רמז לגבי מה השיקולים הסמויים יכולים להיות. מי בעולם מכנס פאנל למען חולים באופן נואש ואנשים נכים אחת לרבעון? ואז בדואר “רגיל” הרופא והמטופל מקבלים הודעה על דחיית הערעור. דחייה? עם סיבות כמו שהפאנל לא מקבל את האבחנה (למרות שאף אחד כשיר לדחות את טענת הרופא המומחה שהגיש הבקשה לא יושב ב”פאנל הערעורים”), או שהמקרה אינו מתאים למגבלות (המגוחכות) של האינדיקציה (המטופל אינו חולה מספיק וכו’, לא קנה מספיק תרופות וכו’).
בערך חצי עד שני שליש מהבקשות מניסיוני מאושרות בסופו של דבר. הרישיון מודפס ונשלח ל- ניחשתם לא נכון!- מגדל הקנאביס. ואתם חשבתם שברגע שיש רישיון, הטיפול הרציונלי מתחיל! כמה תמים- בדיוק כמו שהייתי אני לפני שנה. המגדל אומר למטופל (לא לרופא) שהרישיון הגיע. המטופל מתדיין עם המגדל איזה סוג של קנאביס לחלק- הרופא לגמרי מודר משיחה זו תוך כדי הצידוק שלמידת כמה תריסרי שמות צמחים זה יותר מדי עבור אלו שהתעודות היחידות שלהם הן מבתי ספר לרפואה, התמחויות ותארי מומחה. נציגי המגדלים בד”כ סיימו בית ספר תיכון ויש להם הרבה ניסיון עם הצמח עצמו.
מטופל מתחיל טיפול מ-200 גרמים לחודש, כמות קטנה ביותר שמספיקה לאולי עשרה אחוז מהמטופלים. לרופא אין אמרה בנוגע למינון הנקבע, אף אם המטופל יודע מניסיונו שעשרים גרמים לא יספיקו לו ליותר משבוע אחד או שניים. בקשה להגדלת מינון (עוד פקס וסדרת שיחות) לא נשקלת במשך חודשים, יכולה להיות רק בהגדלה של 10 גרמים בכל פעם, ולא יכולה בקשה לעלות אף פעם מעל 60 גרמים לחודש בסה”כ, למרות שלפחות 10-20% מהמטופלים צריכים יותר, לפעמים משמעותית יותר. כך, שאם אתה צריך 60 גרמם ומתחיל להעלות את בקשתך על הנתיב המהיר, הבקשה תארך מתחילתה עד סופה רובה של שנה. בנתיב האיטי, שנתיים.
אקטיביסטים רבים בעלי כוונות טובות כועסים ושוצפים מהביצוע הכמו-קרקסי הזה מזה שנים מספר. אני מאמין שזהו הזמן לזהות שהקרקס ממלא את משימתו באופן מבריק. ומה הפונקציה הזו עשויה להיות? הפונקציה הנוכחית של היק”ר היא למנוע לגליזציה. אנחנו האקטיביסטים, הוערמנו ע”י המאסטר(ים). האנרגיות שלנו הוסטו לכיוון קמפיין חסר תוחלת, ובזמן שחשבנו שכל “הצלחה” במאבקנו לקנאביס רפואי רציונלי ואחראי יביאו ללגליזציה בקרוב יותר, עכשיו זה כבר לא נכון.
הרשו לי להציע את תרחיש שנראה לא צפוי שידגים שהממשלה השתמשה ביק”ר כל הזמן כדי למנוע לגליזציה:
• קנאביס רפואי שינה את דעת הציבור על קנאביס. יד כאן, בסדר.
• זה יאפשר לציבור לקבל את “טבע” וחברות תרופות גדולות כמשווקות “תרופות” שעשויות מקנאביס. לא כ”כ טוב.
• חברות התרופות הגדולות יהיו מסוגלות לפעול כרצונן, ולשנות מה שהן רוצות בצמח.
• “קרקס” היק”ר הוכיח שמשרד הבריאות יכול לפעול כרצונו בנוגע לקנאביס וכי האינטרסים של המטופלים משניים לאינטרסים אחרים (שבקרוב יתגלו כאינטרסים כלכליים).
• היק”ר יפסול בהדרגה רישיונות לשימוש בצמח המלא לטובת נגזרות רפואיות (שלא הוכחו כלל). כך עשו עם רישיונות לגידול ז”ל.
• היק”ר “יכשיר” (ישטןף את המוח) רופאים מאושרים (שנדרשים להסכים עם כל ההגבלות המגוחכות שהיק”ר מטיל) שיתחילו לתת רישיונות, ויחליפו מומחים ש”שלא הוכשרו” כלומר שלא נשבעו אמונים ליק”ר.
• תחת המסווה של “הכשרה”, שתוכנו לא מוכר באף תחום אחר של רפואה”, היק”ר שומר על שליטה מוחלטת בתחום הקנאביס הרפואי.
• ה”ממשלה” תצהיר (שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן יצאה בהצהרה מגוחכת כזו לפני 3 שנים) שכל מי שצריך קנאביס רפואי יש לו מעתה גישה מלאה. מה שזה באמת אומר זה שרק למטופלים המוכרים ע”י חוקי היק”ר יכולים להיחשב ככאלה שמגיע להם קנאביס רפואי באופן לגיטימי. ההשלכה היא שכל אחד אחר הוא מכור לסמים, או סוחר.
• הממשלה אז תקבור את הלגליזציה, וכך תהפוך את הקנאביס הן תכשיר רפואי (אבל רק באריזתו של חברות התרופות הגדולות), והן לסם מסוכן בצורתו הטבעית.
בלתי אפשרי? איך יכול אותו החומר להיות גם רפואי וגם מסוכן? הרשו לי לתת דוגמה מחומר טבעי אחר שיש עליו הרגולציה בישראל שהיא מגוחכת באופן ייחודי, ושמה כלכלה לפני רווחת האזרחים.
פרע המחורר (St. John’s wortt) מוכר בכל העולם כטיפול יעיל לחרדה ודכאון מזה קרוב לשני עשורים. גגלו זאת בארה”ב- או בכל מקום בעולם חוץ מכנראה, באירלנד- ואתם תראו שזוהי תרופה ללא מרשם לטיפול עצמי, בה המינון הוא מבוסס על חוויה אישית, ופרופיל תופעות הלוואי הוא חף מפשע באופן מיוחד. אפשר להזמין עשרות תכשירים מקבילים, כולל בטיפות המתאימות לילדים. זה נכון עבור אזרחי רוב העולם.
אבל לא האזרחים של ישראל. הרוקח הראשי לישראל האחראי על תוספי תזונה, והסיר את פרע המחורר משוק התרופות ללא מרשם בשנת 2000, בהתבסס על דאגה מזויפת שהצמח משנה את מטבוליזם הכבד של תרופות אחרות, דאגה אשר ה-FDA בעצמו לא התרשמה ממנה. אנשים מלבד ישראלים נראים כמסוגלים להבין זאת בעצמם. ואז במשך שבע שנים, במהלך כל האינתיפאדה השנייה כאשר אולי כל אוכלוסיית ישראל הייתה יכולה להשתמש בו, הצמח היה לא זמין בישראל, סמכו עליי, נאלצתי להזמינו בעזרת טופס מיוחד ממומחה בנטורופתיה שהזמין אותו מגרמניה ומכר לי אותו ביותר מפי חמש ממחירו באינטרנט.
אז, ב-20077, הרוקח האחראי על תרופות מרשם הרשה לחברת תרופות אחת, רפא, לייבא סוג אחד של פרע המחורר, תרופה הנקראת “רמוטיב”, מהחברה השוויצרית “צלר”. היא זמינה רק במרשם רופא. אחרי שנה או שתיים תכשיר זה נכלל בסל התרופות המסובסדות, וכעת עם הסבסוד הוא עולה רק פי שתיים ממה שהוא אמור לעלות. אבל מתברר שרמוטיב עלול להיות יעיל רק חלקית בהשוואה לתריסרי סוכנים מקבילים, ומשרד הבריאות שלנו מגביל את המינון המקסימלי לרמה נמוכה, ומגביל את השימוש לגיל 11 ומעלה- כל זה ללא ביסוס ראייתי. סוכני “רפא” שמעו מהנטורופת שאני הייתי מעט חריג בשימוש שלי בפרע והם ביקשו ממני לבוא להשקה הטלוויזיונית של רמוטיב. הייתה לי מה שנראית עכשיו כתגובה נבואית- “ההשקה שלי תהרוג אותה”. חשבתי על התגובה הלא ידידותית של העמיתים המכובדים שלי כאן. לא ניחשתי אז, לפני תשע שנים, שהמטרה של הייבוא הספציפי הזה הייתה אכן להרוג אותו.
כתוצאה מה”שיגועים” כאלה, פרע המחורר ממשיך להיות בתת-שימוש גדול בישראל, ואינה משפיעה על השוק הענק של כדורים נוגדי דכאון.
מבינים את זה? זה הגורל הממתין ל”קנאביס הרפואי”- שליטה ממשלתית, על “הפיכה לתרופה” (medicalization). אם אתה מוציא צמח תמים כמו פרע המחורר מידי הציבור, קנאביס הוא מועמד ברור מאליו להפיכה לתרופה באופן אקסקלוסיבי למען מטרות כלכליות.
אז הבלוג הזה קורא לאקטיביסטים של הלגליזציה בישראל. הפסיקו לבזבז זמן בתלונות נגד היק”ר. הגיע הזמן למהפכה. עזבו את הכול והתחילו מיד קמפיין אינטרנט חכם כדי לשכנע פוליטיקאים שהתנגדות ללגליזציה תניב עונש פוליטי. אני חושש שיש לכם לא יותר משלושה עד שישה חודשים. ברגע שקנאביס יהפוך לתרופה בדרך הישראלית, לגליזציה ירד מהפרק לעולם.
אני מקווה שאני טועה, אבל אני לא.

המאמר פורסם בתחילה באנגלית בבלוג שלי באתר TIMES OF ISRAEL

Legalization in Israel at the Crossroads

PTSD and Cannabis

אוטיזם  הצגה ליק”ר 28.7.16

רוטר אוגוסט 2015

מאבק למען חולים

סיכום מחקר על קנביס רפואי

Interview – Hebrew

 

הארץ, 16.05.2013 (1)

סרטון

המאמר על פרנויה

דבריי על המאמר על מריחואנה ופרנויהדבר