ערב טוב,
יצאתי מהשיעור הקודם עם תחושות מעורבות.
מחד היה שיעור מעניין ביותר, ומאידך הוא העציב אותי מאוד.
גיליתי שלמרות שעברו הרבה מאוד שנים מאז עבדתי בביה”ח גהה בתור מדריכה חברתית כנראה שלא השתנו הרבה דברים בתחום האשפוזים של חולי נפש בישראל.
אני מאוד מעריכה את הגישה והפתיחות שהופגנו בהצגת הדעה הברורה שלך בנושא. נכון שלא נפגוש משפחות רבות עם נציגות של מחלת נפש במשפחה, אך הסיכוי קיים והיה מאוד מעניין אותי התהליכים האדמיניסטרטיבים שחולים ואו משפחותיהם צריכים לעבור.
כמו למשל הפנייה אל פסיכיאטר, תהליך קבלה לאשפוז, עמדת החולה מול רצונות המשפחה ולהפך, איזה גורם מלווה את החולה אחרי שחרורו (רופא כללי? פסיכיאטר?) וכו.
שלומית
ערב טוב,
יצאתי מהשיעור הקודם עם תחושות מעורבות.
מחד היה שיעור מעניין ביותר, ומאידך הוא העציב אותי מאוד.
גיליתי שלמרות שעברו הרבה מאוד שנים מאז עבדתי בביה”ח גהה בתור מדריכה חברתית כנראה שלא השתנו הרבה דברים בתחום האשפוזים של חולי נפש בישראל.
אני מאוד מעריכה את הגישה והפתיחות שהופגנו בהצגת הדעה הברורה שלך בנושא. נכון שלא נפגוש משפחות רבות עם נציגות של מחלת נפש במשפחה, אך הסיכוי קיים והיה מאוד מעניין אותי התהליכים האדמיניסטרטיבים שחולים ואו משפחותיהם צריכים לעבור.
כמו למשל הפנייה אל פסיכיאטר, תהליך קבלה לאשפוז, עמדת החולה מול רצונות המשפחה ולהפך, איזה גורם מלווה את החולה אחרי שחרורו (רופא כללי? פסיכיאטר?) וכו.
שלומית