התקשרות ומשפט 7

תורת ההתקשרות חקרה בעיקר את החברה המערבית ודגלה בחשיבות של מטפל ראשוני ( primary caregiver), בדרך כלל האם. בתורה זו הניחו שתוצאות של סוג התקשרות לא בטוחה הן פועל יוצא מאימהות לקויה. כמובן זאת הייתה הנחה סיבתית פשטנית וסוג של האשמת אימהות בתוצאות התפתחותיות אצל ילדיהם. למשל תורת ההתקשרות אל לקחה בחשבון תינוקות שמביאים אוסף של תכונות מולדות, למשל רמת פעילות. הדוגלים בתיאורית ב”מזג” (temperament) ביקרו את הדוגלים רק בהתקשרות על שהתעלמו מהתרומה של תינוק ספציפי לקשוי בהתקשרות עם אם מסוימת. אך בסוף גם הטיעונים למזג שאינו משתנה עם הזמן התבדו וחוץ מרמת הפעילות המחקר לא אושש קיומם של תכונות “מזג” שעמידים לאורך ההתפתחות. ב”מזג” כמו ב”התקשרות” הטיעון הפשטני לא הוכיח את עצמו.