לתורת ההתקשרות תרומה חשובה להבנת הפן הבינאישי של ההתפתחות. בעוד שהפסיכואנליזה של פרויד חקר בעיקר את המשמעויות התוך-פסיכיות אצל התינוק כפרט, תורת ההתקשרות הוסיפה את הנטייה של ההתנהלויות להתגבש קודם ורק אז ליצור משמעויות פנימיות. בשנים הראשונות הייתה נוצרה מצב פוליטית- מקצועית של מחנות, כאילו על איש המקצוע לבחור בין המשמעויות הפנימיות ובין ההתנהלויות הבינאישיות. באווירה זו, הדוגלים בתורת ההתקשרות “בחרו” לייחס מעט חשיבות לעולם של משמעותיות בתוך התינוק.