תורת ההתקשרות הושפעה מתורת הethology שתיעדה דפוסי התנהלות אצל חיות. [ה εθος במונח זה נגזר מהמשמעות הראשונית של המילה ביוונית, והיא כיצד אנשים נוהגים להתנהל, לפני שהמונח הוחדר מובנן מוסרי. כלומר המצוי, לא הרצוי.] השפעה זו , כאילו ביולוגית או מכניסטית, גרמה לתורת ההתקשרות לטעון טיעונים מוגזמים על תוצאות בלתי הפיכות לגבי בני אדם, למשל שיש תקופות “קריטיות” להתקרשות וקלקול בשלב מסוים אינו ניתן לתיקון.