התקשרות ומשפט 12

תורת ההתקשרות עלולה להפריע לקבלת החלטות משפטיות-חברתיות במצבים מסויימים:

1. ניבוי בלתי מקצועי

                                                               i.      בתיק שעורר את הצורך בכתיבת עמוד זה, קבע מומחה ידוע שילד בן שנתיים ששהה בבית תינוקות בשנתו הראשונה ואצל משפחה אומנת עם “אופק אימוץ” אין אפשרות להחזיר אותו למשפחתו בלי לגרום לנזק בלתי הפיך ביכולת שלו ליצור קשר עם בני אדם בעתיד. הבסיס לניבוי היה “תורת ההתקשרות”.

1. ניתן לנבא ולאפיין משבר ואתגר נפשי עמוק לפי תיאוריית ההתקשרות.
2. לא ניתן לנבא “נזק”.
3. לא ניתן לנבא תוצאות התפתחותיות.
4. לא ניתן לנבא אירוע התפתחותי בלתי הפיך.

                                                             ii.      בתיק זה תורת ההתקשרות יכלה לאפשר לשופטים לשקול את עמוק המשבר שצפויה לתינוק לעומת מרכיבים אחרים של צדק.

                                                            iii.      בפועל הניבוי הבלתי מבוסס צוטט כדבר שהכריע את הדין.

1. מניפולציות בידי שרותי הרווחה.

                                                               i.      לא אחת התלוננו שופטים ששירותי הרווחה יצרו במו ידיהם מצב של התקשרות מטיבה של תינוק עם משפחה אומנת במשך זמן התפתחותי ממושך בה בעת שההורה הביולוגי נמנע מקשר תכוף עם התינוק,  ואז טענו בדיון שהתקשרות זאת מחייבת המשכיות אצל האומנים.

                                                             ii.      דווקא קיימת פרדוקס התפתחותי אכזרי במקרים הללו. ככל שההתקשרות של התינוק עם האומנים יותר טוב, אמנם המשבר של פרידה מהם יהיה יותר עמוק אבל הסיכוי ליצירת התקשרות טובה עם המשפחה ביולוגית משתפר. התקשרות היא לא רק בינאישי אלא גם מופנם אצל התינוק, והיא יכולה לשמש כלי עזר בידו ליצור קשרים חדשים.