התקשרות ומשפט 10

אפשר להבין את הכישלון בניבוי בסיוע דבריה של אנה פרויד:
להתפתחות מרכיבים רבים ומגוונים, שאנה פרויד פעם המשיגה בשם הקלאסי “קווים התפתחותיים”.
הקווים כוללים (לפי מה שידוע  כיום על ההתפתחות) התקשרות, התייחסויות לאחרים, התייחסות לגוף, שליטה על הגוף (אכילה, הפרשות, שרירים), קוגניציה, שפה, התפתחות ה”עצמי”, התמודדות עם “מזג” מולד (לפחות רמת פעילות), התפתחות משפחתית, והתפתחות חברתית.
תורת ההתקשרות יכולה להצביע רק על אתגרים נפשיים כבדים לתינוק, למשל פרידה או אבדן או מטפלים בלתי קבועים.
אין בידי תורת ההתקשרות להצביע על כוחות ההתמודדות של התינוק יחד עם מטפליו.

                                                               i.      כוחות ההתמודדות נגזרים מהנטייה ההתפתחותי של התינוק לחבר וליצור מהמציאות שניתנת לו עולמו הפנימי

                                                             ii.      כוחות ההתמודדות נגזרים מהיכולות ההוריות של המטפל בתינוק להבין למצוקותיו, להרגיע אותו ויצור עולם מותאם (attuned) ומובן יחדיו (אינטר-סובייקטיבי).

                                                            iii.      כוחות ההתמודדות נגזרים מכוחות טיפול מקצועיים שעומדים לרשותם של ההורה ושל התינוק לחזק את הכוחות ההתמודדות הטבעיים.

פעם שאלו את אנה פרויד אם היא לא משתעממת מהחזרה על תופעות צפויות אחרי עשרות שנות ניסיון עם ילדים. השיבה

“we have learned to hold our breaths rather often, and let the children show us how they are going to ‘put it all together’ – I like that  phrase.”